COVID-19 בישראל

מחקר ישראלי: המנה הראשונה מעוררת תגובה חיסונית במחלימים

פרופ' מיכאל אדלשטיין שהוביל את המחקר: "מקבלי החלטות יוכלו לקבל עתה לקבוע האם לחסן גם את המחלימים מקורונה ובכמה מנות חיסון"

הכנת זריקת החיסון לקורונה. צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

המנה הראשונה בתרכיב החיסון של פייזר מספיקה כדי לעורר תגובה חיסונית חזקה אצל מחלימים מקורונה, כך עולה ממחקר שבחן את השפעת המנה הראשונה של החיסון על מחלימים. הוא נערך בקרב עובדים בבית החולים זיו בצפת ופורסם ביום חמישי שעבר בכתב העת Eurosurveillance.

את המחקר הוביל פרופ' מיכאל אדלשטיין מאוניברסיטת בר אילן והשתתפו בו 514 עובדים מהצוות הרפואי בגילאי 77-19 - יהודים, דרוזים וערבים, שרמות הנוגדנים שלהם לאחר קבלת החיסון הראשון נמדדו במשך 21 יום. 17 מהם אובחנו כחיוביים לנגיף הקורונה כחודש עד עשרה חודשים לפני שקיבלו את מנת החיסון הראשונה. רמות הנוגדנים של כל הקבוצה נבדקו לפני ולאחר החיסון וכן נמצאו שה-17 שחלו בעבר בקורונה, הגיבו בצורה טובה לחיסון שעורר את המערכת החיסונית בצורה מובהקת ובאופן אחיד אצל כל אלה שנדבקו בעבר.

עורכי המחקר הדגישו בדיווחם שנבדקה בו התעוררות המערכת החיסונים ללא קשר בכמות הנוגדנים. נמצא כי התגובה החיסונית הייתה זהה בכל הקבוצות האתניות השונות.

כיום משרד הבריאות בישראל החליט שלא לחסן מחלימים מקורונה ומתעדף באופן ברור את מתן החיסונים למי שלא נדבקו עדיין בנגיף. לעומת זאת בצרפת, למשל, קיימת הערכה שמנת חיסון אחת מספקת.

פרופ' אדלשטיין אמר: "הממצא שהושג במחקר הזה הוא שימושי במיוחד למקבלי החלטות. הם יוכלו לקבל עתה לקבוע האם לחסן גם את המחלימים מקורונה ובכמה מנות חיסון. התגובה החזקה למנת החיסון האחת בהחלט מעודדת. נצטרך לתקף ממצאים אלו על קבוצה גדולה יותר של אנשים".

נושאים קשורים:  פרופ' מיכאל אדלשטיין,  קורונה,  COVID-19 בישראל,  Eurosurveillance,  חיסון לקורונה
תגובות