המחקר, שנערך במחלקת הפריה חוץ גופית ב"הדסה הר הצופים", בחן תפקוד זקיקי של שחלות במהלך טיפולי IVF, ומצא שבמטופלות מחוסנות לא זוהתה השפעה מזיקה על תפקוד הזקיקים ואף הועברו נוגדנים לזקיקים, שניתן להניח כי שומרים על סביבת השחלה.
המחקר בהשתתפות 32 מטופלות – מחלימות מקורונה, מחוסנות ונשים שלא היו חולות ולא חוסנו (תשע מחלימות, תשע מחוסנות שמתוכן ארבע אחרי חיסון ראשון והשאר אחרי שני, ו-14 שלא חלו ולא חוסנו), בחן מטופלות שהגיעו לשאיבת ביציות (הפריה או למטרת הקפאת ביציות) וגם ביניהן לא נמצאו הבדלים. מכך, שהתוקף המחקרי הוא לנשים עם וללא בעיות פוריות, במגבלת גודל הקבוצה.
במחקר בוצעה שאיבה של הנוזל הזקיקי – הנוזל הנמצא בסמיכות לאזור הבשלת הביצית, והוא נבדק לנוכחות נוגדנים לקורונה. יש לציין כי בתקופת המחקר לא חוסנו מטופלות לאחר מחלה.
כמו כן, נמדדו רמות אסטרוגן ופרוגסטרון בזקיק ובדם והושוו בין המטופלות. נמצא שקיים סינון מלא של הנוגדנים אל הנוזל הזקיקי גם בנשים מחוסנות וגם בנשים מחלימות.
בנוסף, בכל המטופלות שנמצא אצלן נוגדנים בדם, נמצאו גם נוגדים בזקיק. גם לגבי הרמות ההורמונליות ומדדי האיכות בנוזל הזקיקי, כולל גם היחס בין אסטרוגן למספר הביציות שנשאבו, נמצא שאין הבדל בין מטופלות מחוסנות ומחלימות למטופלות שאינן מחוסנות ושלא חלו. כלומר, לא נמצאה עדות לנזק לשחלה בעקבות חיסון. ניתן לשער כי העובדה שהנוגדנים נמצאים בסביבת הזקיק תורמת להגנת השחלות במקרה של הדבקה.
ד״ר ענת הרשקו, מנהלת יחידת הפוריות ב"הדסה הר הצופים", ממובילות המחקר, מסרה ל"דוקטורס אונלי": ״המחקר שלנו, ראשוני ופורץ דרך מסוגו, מצא כי נוגדנים לקורונה בעקבות החיסון מגיעים גם לזקיק השחלה בקרב מטופלות הפריה חוץ גופית וכי תפקוד השחלה נשמר בקרב נשים מחוסנות".
לדבריה, "מדובר ללא ספק בפעם הראשונה שבה מוכח במחקר ממצא כה משמעותי, ומומלץ כי נשים הנמצאות במהלך טיפולי פוריות יתחסנו עוד לפני השגת ההריון ופחות יחששו משמועות שאינן מבוססות לגבי פגיעה בפוריות".