מחקרים על חיסונים אשר נעשו בקרב מטופלי דיאליזה הראו תגובת נוגדנים ירודה בהשוואה לנבדקי ביקורת בריאים. עם זאת, עדיין לא נקבעה רמת היעילות של החיסון לקורונה בקרב קבוצה זו.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר עוקבה רטרוספקטיבי, אשר פורסם בכתב-העת 'American Society of Nephrology', החוקרים אספו מידע על קבלת חיסון לקורונה, הדבקה במחלה ותוצאים חמורים הקשורים בנגיף (אשפוז או תמותה). המידע נאסף ממרשמים רפואיים מחוזיים באונטריו, קנדה, בתקופה בין ה-21 לדצמבר 2020 ועד ל-30 ביוני 2021. קבלה של מנת חיסון אחת או שתיים הוטמעו במודל הסיכונים של קוקס כמשתנה זמן ספציפי לסיבה, מתוקנן למאפיינים בסיסיים ולשיעור ההדבקה הקהילתי, ועם צנזורה לתמותה שאינה קשורה לקורונה, התאוששות התפקוד הכלייתי, עזיבת המחוז, השתלת איבר סולידי והפסקת הטיפול עם דיאליזה.
מתוך 13,759 מטופלים עם דיאליזה אחזקתית, 2,403 (17%) לא היו מחוסנים, ו-11,356 (83%) קיבלו לכל הפחות מנת חיסון אחת עד ל-30 ביוני 2021. סוגי החיסונים היו BNT162b2י(n=8455, 74%) ו-mRNA-1273 (n=2901, 26%). חציון הזמן בין המנה הראשונה לשנייה היה 36 ימים (IQR 28-51). יחס הסיכונים (HR) המתוקנן להדבקה בקורונה ותוצאים חמורים למנה אחת לעומת ללא חיסון כלל היה 0.59 (CI 95% 0.46 עד 0.76) ו-0.54 (CI 95% 0.37 עד 0.77), בהתאמה. יחס הסיכונים המתוקנן לשתי מנות לעומת ללא חיסון כלל היה 0.31 (CI 95% 0.22 עד 0.42) ו-0.17 (CI 95% 0.1 עד 0.3), בהתאמה. לא נמצאו הפרשים מובהקים ביעילות החיסון בקרב קבוצות גיל שונות, סוג הדיאליזה או סוג החיסון.
החוקרים מסכמים כי חיסוני הקורונה יעילים באוכלוסייה המטופלת עם דיאליזה לצורך מניעת הדבקה בנגיף ותוצאים חמורים. יעילות זו נמצאה על אף החששות מפני תגובת נוגדנים לא-מיטבית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
