מחקרים

הפחתת זיהומים בניתוחי ראש-צוואר

במחקר רב-מרכזי על חולים שעברו ניתוחים בדרכי האוויר והעיכול העליונות נבדקו גורמים הנקשרים עם סיכון לזיהום באתר הניתוחי. סיכון נמוך יותר נמצא בקרב מטופלים שעברו הכנה אנטיספטית של הרירית

ניתוח, חיטוי (צילום: אילוסטרציה)

זיהומים של האתר הניתוחי (SSI: Surgical site infection) לאחר שחזור כלי דם בדרכי האוויר והעיכול העליונות (UADT: upper aerodigestive tract) נקשרים עם תחלואה ניכרת. עם זאת, הקשר בין SSI לבין פעולות מניעתיות פרי-אופרטיביות, ובמיוחד עם תכשירים אנטיספטיים טופיקליים, עדיין אינו ברור דיו.

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'JAMA Otolaryngology – Head & Neck Surgery', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את הקשר בין SSI לבין שימוש פרי-אופרטיבי עם תכשירים אנטיספטיים טופיקליים בקרב מטופלים העוברים שחזור כלי דם ב-UADT.

החוקרים ערכו מחקר עוקבה במשך 11 חודשים, בין ה-1 ביולי 2020 ועד ל-1 ביוני 2021, אשר כלל מטופלים מ-12 מרכזים שלישוניים אקדמיים. במחקר נכללו מטופלים שעברו פעולות ניתוחיות פתוחות, אשר לצורך הפעולה נדרש ליצור מעבר בין ה-UADT ובין עור הצוואר. המעבר נעשה באמצעות מתלה (flap) pedicled אזורי, מתלה חופשי, או שניהם. מהמחקר הוצאו מטופלים אשר במהלך הפעולה הניתוחית סבלו מזיהום פעיל.

התוצא הראשוני של המחקר שנמדד היה היארעות SSI במהלך 30 יום לאחר הניתוח. החוקרים השתמשו באנליזות משתה יחיד ומרובות-משתנים לצורך הערכת הקשר בין SSI לבין מאפיינים דמוגרפיים, טיפול מניעתי עם אנטיביוטיקה פרי-אופרטיבית, גישה ניתוחית, וטיפול לאחר הניתוח. בנוסף, חושבו הסיכון היחסי ורווח בר-סמך של 95% להתפתחות SSI בהתאם לכל אחד מהמשתנים, בהתבסס על קטגוריות שהוגדרו מראש. במשתנים בהם הסיכון היחסי והרווח בר-סמך של 95% לא כללו את אפקט האפס (סיכון יחסי = 1.00) נכללו במודלי מרובי המשתנים.

בסך-הכל נכללו 554 מטופלים (גיל חציוני 64 שנים, טווח 21-95 שנים; 367 מתוכם גברים [66.2%]) במחקר. סיבת הניתוח השכיחה ביותר הייתה צריבה של גידולים סרטניים (n = 480 [86.6%]). בסך הכל, שיעור ה-SSI עמד על 20.9% (n = 116), כאשר מרבית הזיהומים כוללים רק את האתר הניתוחי באזור הראש והצוואר (91 [78.4%]). חציון הזמן לאבחנה של SSI היה 11 ימים (טווח 1-28 ימים). שימוש בתכשירים אנטיספטיים טופיקליים נעשה באופן פרי-אופרטיבי ב-35.2% (195) מהמקרים, ולאחר הניתוח ב-52.2% (289) מהמקרים.

הטיפול המניעתי המערכתי השכיח ביותר היה עם אמפיצילין וסולבקטם (n = 367 [66.2%]), ומשך הזמן השכיח ביותר היה 24 שעות (n = 363 [65.5%]). באנליזה מרובת-משתנים עולה כי הכנת הרירית עם תכשירים אנטיספטיים טופיקליים באופן פרי-אופרטיבי (יחס סיכויים 0.49; רווח בר-סמך של 95% 0.30-0.77) וטיפול מערכתי מניעתי עם פיפרצילין וטזובקטם (יחס סיכויים 0.42; רווח בר-סמך של 95% 0.21-0.84) נקשרו עם סיכון מופחת להתפתחות SSI לאחר הניתוח. בנוסף, שימוש עם מתלה של עצם וכלי דם נקשר עם סיכון מוגבר להתפתחות SSI לאחר הניתוח (יחס סיכויים 1.76; רווח בר-סמך של 95% 1.13-2.75).

לסיכום, ממצאי החוקרים מצביעים על כך שהכנה פרי-אופרטיבית של הרירית באמצעות תכשירים אנטיספטיים טופיקליים נקשרה באופן בלתי-תלוי עם סיכון מופחת להתפתחות זיהומים באתר הניתוח. ממצאים אלו עלו מעוקבה רב-מרכזית, הכוללת 12 מרכזים רפואיים שונים. כמו כן, החוקרים מציינים כי נדרשת חקירה מעמיקה יותר של הקשר בן פעולות פרי-אופרטיביות יחידניות לבין שיעור ה-SSI לאחר הניתוח, לצורך בניית פרוטוקולים מבוססי ראיות על מנת להפחית את שיעור ה-SSI לאחר ניתוחי שחזור של דרכי האוויר והעיכול העליונות.

מקור:

Beydoun AS, Koss K, Nielsen T, et al. Perioperative Topical Antisepsis and Surgical Site Infection in Patients Undergoing Upper Aerodigestive Tract Reconstruction. JAMA Otolaryngol Head Neck Surg [Internet] 2022 [cited 2022 May 2];

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35476816/

נושאים קשורים:  מחקרים,  מניעת זיהומים,  ניתוחי ראש וצוואר,  דרכי אוויר
תגובות