חדשות

ציון דרך ב"הדסה": גילוי מעל 100 גנים הגורמים למחלות לא מוכרות

לאחרונה זוהה במחלקה לגנטיקה בבית החולים גן שגורם למוות בתינוקות לאחר לידה | הזיהוי אפשר לארבע משפחות לעבור תהליך גנטי להולדת תינוקות בריאים

ד"ר הגר מור-שקד, ראש צוות ביואינפורמטיקה של המחלקה לגנטיקה ב"הדסה". צילום: אבי חיון

בשנה האחרונה עברו במרכז הרפואי הדסה את סף ה-100 גנים שפורסמו בספרות הרפואית כגורמים למחלות חדשות. על האחרון שבהם פורסם לאחרונה מאמר בכתב העת Nature - European Journal of Human Genetics, לפיו גילו מוטציה הקיימת באוכלוסיה הערבית מוסלמית הגורמת למוות בתינוקות מיד לאחר הלידה.

ד"ר הגר מור-שקד, ראש צוות ביואינפורמטיקה של המחלקה לגנטיקה בבית החולים, מסבירה על הגילוי והמשמעות עבור המשפחות: "אנחנו עוסקים באופן יומיומי בחיפוש אחרי שינויים גנטיים שיכולים להסביר מחלות שונות, בספקטרום רחב מאוד של מצבים רפואיים שאנו חושדים שמקורם הוא גנטי.

"הבדיקה הגנטית המבוצעת היא בדיקת אקסום - בבדיקה זו אנו לוקחים דגימת דם מהנבדק ומפיקים ממנה DNA. לאחר מכן מבצעים תהליך שנקרא ריצוף – שהוא למעשה קריאת האותיות המרכיבות את ה-DNA. באקסום מרצפים רק את ה-DNA המקודד לחלבונים, הנקרא אקסונים, והוא מהווה 1% מכל המטען הגנטי. האקסונים אמנם מהווים כ-1% בלבד מכלל החומר הגנטי, אולם מקובל ששינויים בהם אחראים לכ-80% מהמחלות התורשתיות באדם. קריאה זו מכונה 'אנליזת אקסום' והיא מבוצעת במכשיר מרצף עמוק". לאחר הריצוף, המידע הגולמי עובר ניתוח מעמיק שבו מחפשים החוקרים את השינוי הגנטי שיכול להסביר את המחלה.

"הבסיס למניעת העברת מחלה במשפחה המתרחבת הוא קודם כל הזיהוי שלה", מחדדת ד"ר מור שקד. "כמו כן, אבחון מחלה יכול במקרים מסוימים להביא להתאמה ושיפור הטיפול בנבדק. לכן, אנחנו במחלקה עובדים מסביב לשעון כדי לתת מענה לכל המשפחות והמטופלים בזמן הקצר ביותר".

"לשמחתנו, הקמנו ב'הדסה' את המאגר הגנטי הגדול ביותר במדינת ישראל, מה שמאפשר לנו את אחוז האבחון הגבוה ביותר בארץ", מציינת ד"ר מור שקד. "מציאת גן מחולל מחלה נעשה באמצעות השוואה של השינוי הגנטי שנמצא במטופל לשאר הפרטים באוכלוסיה. ככל שהמאגר גדול יותר, כך הסיכוי שנגיע לאבחנה גדול יותר. בנוסף, המאגר מאפשר לנו לחזור לבדיקות שבוצעו בעבר ולא הגיעו לפיענוח ולבחון אותן מחדש אחת לתקופה, עם התקדמות המדע וההבנה שלנו על גנים נוספים".

ההתמודדות של חוקרי הגנטיקה ב"הדסה" הינה ייחודית למדינת ישראל, כפי שמציינת ד"ר מור-שקד. "במדינת ישראל ישנן אוכלוסיות גדולות בהן מקובלים נישואי קרובים, מה שמעלה את הסיכוי למחלות גנטיות חדשות. כאשר אנחנו מוצאים גן החשוד כגורם למחלה באדם, אנחנו מתחילים במחקר במעבדה שמטרתו להוכיח את הקשר בין הממצא לבין המחלה. בצורה הזאת, ובהובלתה של פרופ' אלפלג, מנהלת המחלקה לגנטיקה, פרסמנו עד היום מעל 100 גנים הגורמים למחלות חדשות".

לדבריה, כל גן כזה פותח שדה מחקרי חדש, וכל מחלה חדשה, שזוכה לשם, מאפשרת אבחון טוב יותר של חולים נוספים ברחבי העולם. "לאחר פרסום של גן חדש לרוב יש פידבקים בחזרה, ורבים הם הדיווחים על כך שנמצאו עוד חולים בעולם עם אותם הסימפטומים, ועתה הם זוכים לקבל אבחנה רשמית".

כך קרה לאחרונה בעקבות המאמר שפורסם ב-Nature - European Journal of Human Genetics, על גילוי מוטציה הקיימת באוכלוסיה הערבית מוסלמית, בגן הנקרא MADD. הגילוי נעשה בעקבות פנייה של ארבע משפחות שונות שבהן נולדו ילדים מאוד חולים שהיו נפטרים לאחר לידתם ואף אחד לא ידע לומר להם מהי הסיבה לכך.

בני המשפחה הגיעו ל"הדסה" לביצוע בירור גנטי. "ביצענו בדיקת אקסום לארבעה נבדקים - אחד מכל משפחה - ומצאנו שבכל ארבע המשפחות יש אותה המוטציה בגן הזה וכי היא עוברת בצורה רצסיבית (האב והאם נשאים של אותו גן פגום) ליילודים. לאחר הפרסום נחשפנו לעוד מספר משפחות בארץ הנושאות אותה המוטציה והבאנו להן תקווה לילד בריא, כיוון שכאשר יש אבחנה גנטית, יש לנו את היכולת להציע למשפחה הולדה של ילד בריא באמצעות הפריה חוץ גופית ואבחון טרום השרשתי".

למטופל ניתנת האפשרות להעביר את המידע הגנטי שלו ממרכז גנטי אחד לאחר ולבקש אנליזה מחודשת על המידע - חוות דעת שנייה. "לאור נסיוננו הרב", אומרת ד"ר מור-שקד, "אנחנו מקבלים בדיקות רבות כאלו ומקפידים על מתן אבחנה באמצעות כלים ייחודיים שפיתחנו כאן ב'הדסה'".

ד"ר חגי רוזנבלום, מנהל המעבדה לריצוף עמוק של המחלקה הגנטית, מספר: "המערך רכש את המכשיר המתקדם ביותר בעולם לריצוף גנומי הנקרא NovaSeq 6000 של חברת illumine. המכשיר מאפשר ריצוף של כל הגנום האנושי בו זמנית למספר רב של אנשים. העבודה עם המכשיר החדשני מאפשרת לנו לעמוד בביקוש העולה לריצוף הגנטי, ואף לקצר משמעותית את משך הבדיקה.

"כיום, בתוך מספר ימים אפשר להשלים את הבדיקה כולה. אנו חייבים לעמוד בלוחות זמנים מהירים מאוד ולהבטיח מתן תשובה אמינה ומהירה, במיוחד כאשר מדובר על עוברים. כך גם לפני השתלות מח עצם וביילודים עם מומים מולדים. ישנה דחיפות רבה לקבל את תוצאות האבחון גנטי טרם ההשתלה ולשמחתנו, המכשיר וצוות העובדים המיומן מאפשר זאת ביתר קלות".

נושאים קשורים:  ד"ר הגר מור-שקד,  בדיקות גנטיות,  מחלות גנטיות,  ד"ר חגי רוזנבלום,  המרכז הרפואי "הדסה"
תגובות