ועדת הבריאות של הכנסת אישרה אתמול (א') את הרפורמה לצמצום כפל הביטוחים לקראת קריאה שנייה ושלישית. האישור ניתן על סמך התחייבות האוצר להעביר 260 מיליון שקל לחיזוק המערכת הציבורית, שמשרתת גם כ-20% מתושבי ישראל שאין להם ביטוח שב"ן או ביטוח בחברת ביטוח שאינה קופת חולים.
עוד בעניין דומה
הגדלת תקציב המערכת הציבורית, שהיתה תנאי לאישור הרפורמה, תוסיף 135 מיליון שקל לפיתוח ומיגון בתי חולים, 15 מיליון להתמחויות רופאים בשירות הציבורי, 75 מיליון לקיצור תורים בבתי החולים, 10 מיליון לגיוס מתורגמנים בבתי חולים לסיוע לאוכלוסיית עולים חדשים, 4 מיליון למרכזי חוסן בעוטף עזה, 10 מיליון לאשפוזי בית ו-11 מיליון לשיפוצי מחלקות פנימיות בבתי חולים עצמאיים.
האוצר התחייב בנוסף להעביר 50 מיליון שקל נוספים לקיצור התורים לניתוחים ברפואה הציבורית במסגרת הדרישות של הוועדה לצורך מימוש הצעת החוק. רכז הבריאות באגף התקציבים, רועי רייכר, הדגיש כי התקציב שיופנה לצורך מימוש הצעת החוק אינו מוגבל במקסימום: "כל ניתוח שיעבור מחברות הביטוח – יתוקצב".
החוק "צמצום כפל ביטוח", שהוביל אגף התקציבים עם משרד הבריאות, נועד למנוע את הכפל הביטוחי, המסתכם בכ-1,300 שקל לשנה – כ-30% מעלויות הביטוח למשק בית על פי הערכת האוצר. כפל ביטוחי נוצר למי שרוכשים שירותי בריאות נוספים (שב"ן) וביטוחי בריאות בחברות הביטוח, המהווים 70% מעלות הביטוח המסחרי.
הרפורמה נועדה להסיט את הכספים מהביטוחים המסחריים למערכת הציבורית ולכן יש לה מתנגדים רבים ובהם חברות הביטוח, איגודי רופאים, לשכת סוכני הביטוח ועוד. החוק צפוי להיכלל בחוק ההסדרים אך הוא אושר תחת רביזיה, שתאפשר לוועדה לערוך שינויים או לבטל אותו בהמשך אם התנאים המבטיחים את קיומו לא יקוימו.
יו"ר ועדת הבריאות בכנסת, ח"כ אוריאל בוסו, אמר בתום הדיונים הארוכים עד לאישור הרפורמה: "זוהי בשורה אמיתית וחברתית ממדרגה ראשונה. השגנו רפורמה משמעותית, יחד עם תקציבים נלווים נוספים שיחזקו את מערכת הרפואה הציבורית".
בין החלטות הועדה: אם מבוטח מימש את זכאותו לניתוח במסגרת השב"ן ויש לו גם תכנית שב"ן וגם פוליסת ביטוח פרטית מסוג "השקל הראשון", חברת הביטוח תעביר לקופת החולים תשלום עבור הניתוח.
אם למבוטח יש גם תכנית שב"ן וגם פוליסת ביטוח "השקל הראשון", במועד חידוש הפוליסה הפרטית תעביר חברת הביטוח הפרטית את המבוטח לפוליסה פרטית מסוג "כיסוי משלים לשב"ן" (המכסה הוצאות ניתוחים פרטיים בכפוף למיצוי פרק הניתוחים הפרטיים בשב"ן) במקום פוליסת "השקל הראשון" (המכסה הוצאות ניתוחים פרטיים ללא קשר לכיסוי הקיים בשב"ן של קופת החולים).
אם המבוטח יודיע כי אינו מעוניין, הוא יישאר בפוליסה המקורית. בנוסף, מי שהועבר יוכל לחזור לפוליסה המקורית תוך שנה וזאת ללא צורך בחיתום רפואי מחדש וללא תקופת אכשרה.
חברות הביטוח: פגיעה במבוטחים
גיא רוטקופף, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח, טען כי "הבסיס של החוק הוא בסיס קשה. המחיר שאני גובה היום ממבוטחים משקף את ההוצאות שלי. אם אני צריך לשלם על ניתוחים שלא שילמתי בעבר, זה ייקר את האקטואריה". הוא הביע חשש נוסף מתביעות ייצוגיות של מבוטחים: "מבוטחים לא יידעו על העברתם ל'משלים שב"ן' ויגלו על זה רק כשיזדקקו, ואם ירצו להישאר בתכנית הביטוח הנוכחית, היא תתייקר והם ייאלצו לשלם יותר".
בלשכת סוכני הביטוח ביקרו את ההעברה האוטומטית למסלול "משלים שב"ן" ואת העובדה שהמהלך רטרואקטיבי וחל על מבוטחים שכבר רכשו ביטוח. נשיא הלשכה שלמה אייזיק שלח מכתב ליו"ר ההסתדרות ודרש ממנו להתערב, זאת בשל פגיעה בעובדים שכירים המבוטחים במסגרת ביטוח קבוצתי מסוג "שקל ראשון", שלא יוכלו, לדבריו, לשמור על זכויותיהם בתום תקופת הביטוח הקבוצתי כפי שהיה נהוג עד כה, ויועברו אוטומטית לביטוח משלים שב"ן.
ארגון הרופאים העצמאיים: בכייה לדורות
גם בארגון הרופאים העצמאים (ארצ"י) ביקרו את המהלך. יו"ר ארצ"י, ד"ר אייל שפירא, מסר כי "אישור החוק הוא בכייה לדורות. החוק יפגע במטופלים ובמבוטחים, יקפיץ את מחירי פוליסות הבריאות המסחריות ובהמשך גם את השב"ן ויביא למצב של רפואה לעשירים ורפואה לעניים".
החוק, אומר ד"ר שפירא, "יגרום לאובדן זכויות עבר ביטוחיות ולפגיעה בזמינות ובאיכות הפעולות הניתוחיות שיוצעו במסגרת השב"ן. הוא יצמצם את ההתפתחות בשירותי בריאות ויגרום לבריחת מוחות".
שפירא הדגיש: "כרופאים עצמאיים שמטפלים בציבור רחב של מטופלים, גם במערכת הציבורית וגם במערכת הפרטית, אין לנו את הזכות להרים ידיים. נעשה הכל כדי לשמור על מערכת הבריאות שלנו גם אל מול הגורמים שמתעקשים בכוח להרוס אותה".
ארגון רופאי המדינה: משוואה חדשה ונכונה
ד״ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירורגיית ילדים ב"שיבא" ויו״ר ארגון רופאי המדינה, אמר בתגובה: ״חוק הסדרים שעניינו בריאות אזרחי ישראל לא יכול לשמש רק לצינור של האוצר להעברת כספים בין חברות הביטוח לקופות החולים אלא חייב גם להיטיב עם שירותי הבריאות של כלל האוכלוסיה. לכן, נלחמנו להרחבת פעילות חדרי הניתוח בבתי החולים הציבוריים ואנו מברכים את יו״ר הוועדה אוריאל בוסו שהצליח לייצר משוואה חדשה בחוק, הקובעת מעתה כי על כל תקציב שיעבור מהביטוח הפרטי לביטוח המשלים, יעבור תקציב מקביל לקיצור תורים של ניתוחים ברפואה הציבורית".
עוד אמר ד"ר פלדמן: "כבר בשנה הקרובה יועבר תקציב של 50 מיליון שקל לקיצור תורים של ניתוחים בבתי החולים הציבוריים ובהמשך התקציב יגדל בהתאם לגידול בתקציב שיועבר מחברות הביטוח הפרטיות לביטוח המשלים בקופות החולים.
"כמו כן, העלינו לסדר היום את סוגיית המגבלות שמטילות קופות החולים על הצטרפות רופאים ורופאות לביטוחים המשלימים, מגבלות שגורמות להגדלת זמני ההמתנה למומחים ולניתוחים. נמשיך לפעול יחד עם יו״ר ועדת הבריאות וחה״כ טניה מזרסקי על מנת שרשימות הרופאים והרופאות יורחבו ונראה גידול משמעותי בדיווחי הביקורת שוועדת הבריאות דרשה מקופות החולים. חייבים לקצר לאזרחי ישראל את התורים למומחים ולניתוחים – זה מציל חיים״.