חדשות

פרס הארווי היוקרתי יוענק לחוקרים שהובילו לפיתוח חיסוני הקורונה

הטכניון יעניק את פרס הארווי בתחום בריאות האדם לפרופסורים קטלין קריקו, דרו וייסמן ופיטר קאליס שמחקריהם אפשרו פיתוח מהיר של חיסונים אפקטיביים לקורונה וחוללו מהפכה במתן חיסונים יעילים ובטוחים

קמפוס הטכניון בחיפה. צילום: הדס פרוש/ פלאש 90

החוקרים שעבודתם קידמה את הפיתוח של חיסוני הקורונה יקבלו השנה את פרס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון. הפרופסורים קטלין קריקו ודרו וייסמן מאוניברסיטת פנסילבניה והפרופ' פיטר קאליס מאוניברסיטת בריטיש קולומביה יקבלו את הפרס בתחום בריאות האדם. בתחום המדע והטכנולוגיה יוענק הפרס לפרופ' אמריטה הלן קווין ממעבדת המאיץ הלאומי SLAC.

פרס הארווי, בסך 75,000 דולר, נוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), תעשיין וממציא, ידיד מסור של הטכניון ומדינת ישראל ומתומכיהם הנאמנים. הוא מוענק על ידי הטכניון בכל שנה על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. במרוצת השנים הפך הפרס ל"מנבא נובל", משום שיותר מ-30% מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל.

על פי ההודעה לעיתונות של הטכניון, תגליותיהם המדעיות של הפרופסורים קריקו, וייסמן וקאליס חוללו מהפכה במתן חיסונים יעילים ובטוחים והובילו לפיתוח סוגים חדשים של תרופות ושל טיפולים גנטיים אשר תרמו רבות לרווחת האדם.

פרופ' קטלין קריקו, ביוכימאית המתמקדת בביולוגיה של RNA, השלימה תואר דוקטור באוניברסיטת סגד בהונגריה מולדתה. ב-24 השנים האחרונות היא עובדת באוניברסיטת פנסילבניה כפרופסורית לנוירוכירורגיה.

פרופ' קטלין קריקו. צילום: courtesy of István Sahin-Tóth

פרופ' קריקו נודעה בהתמדתה בעבודה על mRNA נוכח סירובו של הממסד האקדמי באותם ימים להכיר בפוטנציאל בתחום זה. על עבודתה פורצת הדרך היא זכתה בפרסים רבים ובהם פרס יפן, פרס הורביץ, פרס פאול ארליך, מדליית בנג'מין פרנקלין, מדליית קובלנקו, פרס טאנג, פרס וורן אלפרט ופרס Lasker-DeBakey על מחקר ברפואה קלינית.

פרופ' דרו וייסמן, אימונולוג המתמקד בביולוגיה של RNA, השלים דוקטורט ותואר MD באוניברסיטת בוסטון. ב-1977 הוא פתח מעבדה באוניברסיטת פנסילבניה, שם התמקד ב-RNA ובחיסונים. כיום הוא מפתח שיטות להחלפה של חלבונים פגומים גנטית, לעריכת הגנום ולשיגור מדויק של תרופות לתאים ולאיברים תוך התבססות על טכנולוגיות RNA.

פרופ' דרו וייסמן .צילום: :University of Pennsylvania School of Medicine

הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס רוזנסטיל, פרס Lasker-DeBakey על מחקר ברפואה קלינית ופרס VinFuture. יחד עם פרופ' קריקו הוא זכה בהכרה על עבודתו החלוצית בפיתוח mRNA משופר (nucleoside-modified mRNA), המוביל לדיכוי התגובה הדלקתית למולקולות mRNA וסולל דרך לטיפולים מבוססי RNA.

פרופ' פיטר קאליס, מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת בריטיש קולומביה, הוביל פריצות דרך משמעותיות בפיתוח טיפולים ברפואה ננומטרית תוך שימוש בחלקיקים ליפידיים ננומטריים (LNP) לטיפול בסרטן, טיפולים גנטיים וחיסונים. הוא פיתח חלקיקים ליפידיים ננומטריים המגנים על ה-mRNA ומובילים אותו לתאים – פלטפורמה ששימשה לימים בחיסונים מבוססי RNA.

פרופ' פיטר קאליס. צילום: The University of British Columbia

פרופ' קאליס השלים תואר דוקטור בפיזיקה באוניברסיטת בריטיש קולומביה, שם פתח מעבדה והוא מייסד שותף בשתי רשתות-מצוינות לאומיות בקנדה, המרכז למו"פ של תרופות (כיום AdMare) ורשת החדשנות ברפואה ננומטרית. הוא הוכתר כקצין במסדר קנדה וזכה בפרסים רבים ובהם הפרס ע"ש הנסיך מהידול, פרס גיירדנר ופרס טאנג. ב-2023 הוא נבחר לעמית החברה המלכותית.

הפרסים יוענקו לארבעת הזוכים בחודש יוני 2024 באירוע חגיגי שיתקיים במהלך מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, שייערך בסימן 100 שנה לפתיחת שערי הטכניון.

נושאים קשורים:  "פרס הארווי",  מחקרים,  הטכניון,  חיסונים,  קורונה,  mRNA,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
23.08.2023, 20:15

"שמחקריהם אפשרו פיתוח מהיר של חיסונים אפקטיביים לקורונה" - איך בדיוק זה היה חיסון אפקטיבי? לא מנע תחלואה, לא מנע הדבקה, לא מנע כלום. מה היה אפקטיבי בזה?

אנונימי/ת
24.08.2023, 21:16

על מה את/ה מדבר/ת? החיסון היה אפקטיבי מבחינת רווח כספי וסיפק אשליה מצויינת של הגנה 98% (יחד עם מסיכות כמובן) בפני מגפת קץ האנושות..

25.08.2023, 09:48

זריקה, לא חיסון!

אנונימי/ת
25.08.2023, 10:44

והקובידיוטים ממשיכים לבחור במדור הזה כדי להתבוסס בקיאם.

אנונימי/ת
25.08.2023, 11:41

מה שממש מטריד זאת העובדה שממשיכים להפחיד אנשים מוירוס שכיום לא ממש מהווה סכנה יותר משפעת