נוגדי דיכאון נמצאים בשימוש רחב לצורך טיפול בחרדה והפרעות מצב רוח. מאז התפרצות מגפת הקורונה ופיתוח טיפולים ממוקדים כנגד מחלת הקורונה (COVID-19), מטופלים רבים טופלו במקביל עם תרופות נוגדות דיכאון ותרופות כנגד קורונה. ישנו פוטנציאל לאינטראקציה בין-תרופתית בנטילה של תרופות משתי קבוצות אלו במקביל, ברמות חומרה ומשמעות קלינית לא ברורה.
עוד בעניין דומה
בסקירת ספרות זו בחנו את האינטראקציות הבין-תרופתיות בין תרופות ממוקדות כנגד קורונה לבין תרופות מרשם לטיפול בדכאון. החוקרים ביצעו חיפוש שיטתי במאגרי נתונים אלקטרוניים, והשתמשו במילות מפתח הכוללות שמות מסחריים של תרופות לטיפול בקורונה ונוגדי דכאון ולאחר מכן השתמשו בכלים אינטרנטיים למציאת אינטראקציות בין תרופתיות. מידע שהופק מחיפושים אלו הוצג עבור כל תרופה מאושרת לטיפול בקורונה בצירוף המלצות רפואיות עדכניות.
מסקנת החוקרים הייתה כי למספר תרופות המיועדות לטיפול בקורונה יש אינטראקציות בין-תרופתיות עם תרופות נוגדות דיכאון. רמדסיביר ונירמטרלביר-ריטונאביר הדגימו סיכון גבוה יותר לאינטראקציות בהשוואה למספר תכשירים של נוגדנים חד-שבטיים. האינטראקציות הבין-תרופתיות המשמעותיות ביותר (תסמונת סרוטונין והתארכות מקטע QTc באק"ג) מצריכים מעקב צמוד. אמנם, אינטראקציות בין-תרופתיות הגורמות לירידה ביעילות הטיפול עם נוגדי דיכאון קשות יותר לזיהוי.
מסקנת החוקרים הייתה שמכיוון שהטיפולים כנגד קורונה מקבלות קדימות, על רופאים פסיכיאטרים להדגים גמישות בשימוש בנוגדי דיכאון ולבצע מעקבים יזומים אחר יעילות הטיפול.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות